החלטה בין אדום לשחור
דמיינו רגע סרט הוליוודי סוג ב’: הגיבור פרץ לכיתה עם התלמידים הנצורים וחיסל את הנבל. אך אויה, פצצה מתקתקת מונעת את פינוי התלמידים. הגיבור מפרק את פצצה בעוד השעון סופר לאחור. נשארו שניות ספורות, ולגיבור נשאר רק לחתוך את חוט החשמל של הפצצה. הבעיה היא שבמקום חוט אחד יש שניים: אדום ושחור. מה יעשה הגיבור? השעון כמעט על אפס, התלמידים צורחים, הגיבור מזיע, ההורים בחוץ בהיסטריה. הגיבור מבקש בקשר עזרה, וכל המומחים בחוץ שותקים. אין לאף אחד תשובה. הגיבור מקרב את הקטר אל החוטים ו… בואו נעצור את הסרט כאן.
מה עובר לגיבור בראש? כל העולם על כתפיו. להחלטה שלו – אדום או שחור – תהיה השלכה בלתי רגילה. איך אפשר לקבל החלטה בלחץ כזה?
אז זהו, שההחלטה דווקא קלה. עד כמה שהעניין נשמע סתירה, כאשר התנאים כל כך קשים, ההחלטות הופכות לעיתים ליותר קלות. מצד אחד, יש בכך מעט הקלה (אמנם המצב קשה, אבל לפחות לקבל החלטה אפשר), מצד שני, אם המצב “הרה גורל” וקל לי להחליט, הסיכוי שאחליט בצורה שגויה ואגרום לנזק עצום עולה. במילים אחרות, במצב “הרה גורל” קיים סיכון גבוה להחלטה שגויה.
למה קל יותר להחליט? שימו את עצמכם במקום הגיבור. עוד כעשר שניות המצב הקשה יחלוף מן העולם, ללא קשר להחלטה שלכם. אם לא תחליטו ולא תחתכו אף חוט, או אם תחתכו את החוט הלא נכון – עוד 10 שניות אתם תמותו. אם תחתכו נכון אתם גיבורי השעה. ישוררו עליכם שירים.
מה שהגיבור צריך לחשוב הוא: אני קופץ עכשיו בעיניי רוחי 15 שניות קדימה. או שצדקתי בהחלטתי ואני גיבור, או שטעיתי ואז ממש לא אכפת לי מה הייתה ההחלטה שלי כי אני מת. כמה אכזרי, ככה פשוט. במצב כזה הגיבור לוקח הימור – אדום או שחור – ואחריו המבול.
עד לכאן הוליווד, ועכשיו לחיים האמיתיים: מעבר למספר מקרים בודדים של דילמות הרות גורל – אולי אצל רופאים או כוחות הביטחון, החיים הם לא שחור ואדום.
בדרך כלל במצבים הרי גורל ישנן יותר משתי אפשרויות, או מספר וריאציות על כל אפשרות. ובעיקר, לא תמיד חייבים להחליט. ברוב המקרים אין שעון שסופר לאחור וממש מחייב אותנו לקבל החלטה מיידית. אם אתם זוכרים את שלב 1 – לא תמיד חייבים להחליט. לפעמים יותר נכון לדחות את קבלת ההחלטה.
אז איפה הבעיה? עכשיו אנחנו ממש מבולבלים.
הבעיה עולה כאשר אדם מכניס את עצמו למצב “הרה גורל”. יכול להיות שהמצב אכן עונה על ההגדרה של “הרה גורל” אבל מאחר וההגדרה היא סוביקטיבית, יש הסיכוי גבוה שהמצב אינו כזה, וכי ישנן אפשרויות נוספות על הפרק. את כל זה, האדם אינו רואה. מונע על ידי שליחות, הרגשה של אין מוצא, או כל תחושה אחרת של אין ברירה – הכל או לא כלום, האדם יחוש שהוא חייב לבחור בין אדום לשחור. למתבונן מהצד יראה כאילו האדם נקרע בין האפשרויות. נאמר לעצמנו שאנחנו לא מקנאים בו ולא רוצים להיות במקומו. אבל לאדם עצמו, מאחר ושכנע את עצמו – בצדק או שלא – שאין לו ברירה, ההחלטה קלה. בהנחה שאין מידע נוסף האדם למעשה מהמר בין אדום לשחור. כפי שהזכרתי בהתחלה, השלכות ההחלטה משמעותיות.
מה המסקנה?
מי שרוצה להיות גיבור בסרט הוליוודי שיחפש מצבים “הרי גורל”. לכל השאר (כולל לעבדכם), כדאי להימנע ממצבים כאלו. כלומר, במידה וחוששים שמצב כזה עומד להתפתח – לעשות הכל על מנת לצאת ממנו, כי אם נכנסנו… היציאה עלולה להיות מלווה ברעש גדול.
בנקודה זו מסתיים הפוסט.
כל המקשר בין פוסט זה לבין מה שעובר לברק ולנתניהו בראש ביחס לאירן, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
