September 25, 2017

Please reload

פוסטים אחרונים

הדרך שלא נבחרה

 

“שְׁנֵי שְׁבִילִים נִפְרְדוּ בְּיַעַר צָהֹב,
אַךְ לָלֶכֶת בַּשְּׁנַיִם, הִרְהַרְתִּי בְּעֶצֶב,
אֵינֶנִּי יָכוֹל…”
רוברט פרוסט

פעמים רבות, כפי שכתב רוברט פרוסט לפני כמאה שנה,
אנחנו עומדים בפני צומת דרכים ונדרשים לקבל החלטה:
לאיזה שביל לפנות.
אי אפשר להמשיך וללכת בשתי הדרכים.
חייבים לוותר על אחת.
אם אין לנו סיבה טובה לבחור באחת מהדרכים, אנחנו בדילמה.
בבסיס הדילמה, בגדול,
מתעוררים בנו שני חששות:
החשש שאם נבחר בדרך אחת נחמיץ משהו “ממש שווה” בדרך השנייה;
והחשש שמא נתחרט על הבחירה שלנו אחרי שכבר נקבל את ההחלטה.

עד לכאן אני מניח, שלא חידשתי לכם הרבה.
אני מעוניין להתרכז בשלב הבא.
כשאתם כבר מתחילים ללכת בדרך בה בחרתם.

ברגע שאתם מתחילים לצעוד בדרך בה בחרתם, קורים שני דברים:
הדבר הראשון הוא שאתם מתחילים להנות מהפירות של הבחירה שלכם,
דבר אותו אתם בדרך-כלל לא רואים,
כי זה נראה לכם מובן מאליו.
זאת הרי הסיבה שבחרתם בדרך זו. 

הדבר השני הוא שמתעוררים קשיים.
את זה אתם כמובן מרגישים היטב. 

למה מרגישים יותר דווקא את הקשיים?
כי הקשיים שמתעוררים “נופלים” לנו בדיוק על שני החששות שהיו לנו לפני ההחלטה.
מין סיטואציה “פולנית” כזאת שאומרת לנו:
“אתם רואים?! אמרתי לכם!”
ואז אנחנו חושבים של הדרך בה לא בחרנו,
ומיד עולים בנו הרהורי חרטה.

למה זה קורה?
כאמור כשאנחנו מתחילים ללכת בדרך מסוימת:
בין אם זה בעבודה, בעסקים, בלימודים או אפילו בזוגיות, מיד מתעוררים קשיים.
וזה קורה תמיד!
נכון, יש גם דברים טובים, אבל אנחנו, בני האדם,
חזקים מאד בלהתרכז בקשיים במקום בדברים הטובים.
בשלב זה, הדרך השנייה נראית פתאום הרבה יותר מוצלחת,
וללא קשיים כלל.
למה?
כי אנחנו לא צועדים בה,
ולכן לא נתקלים בקשיים שכנראה קיימים בה.

ואז נראה לנו שקיבלנו החלטה שגויה.

זאת כמובן טעות.
כי גם בדרך השנייה, אם היינו בוחרים בה, היו לנו קשיים.
רק מכיוון שלא בחרנו בה, היא נשארת בפנטזיה שלנו.
ובפנטזיה אין קשיים
(או שאחנו מארגנים לעצמנו קשיים “נוחים”, ומתגברים עליהם בקלות).

אז לכל אלו שנכנעים לרגשות החרטה,
ומייסרים את עצמם על ההחלטה שקיבלו לפסוע בדרך זו ולא אחרת,
ואז ששואלים את עצמם מעניין איך היה יכול להיות אם היינו בוחרים בדרך השנייה…

אני מעניק כרגע שירות מיוחד הלקוח מספרי המדע הבידיוני:
בואו ואגלה לכם מה היה קורה אם הייתם בוחרים בדרך השנייה.

מוכנים?
אתם יושבים?
קבלו:

היה קורה אותו הדבר, רק קצת (ממש קצת) אחרת.
גם בדרך השנייה היו דברים מופלאים.
והייתם אומרים לעצמכם שטוב שבחרתם בה
וגם בה הייתם נתקלים במכשולים,
ואז הייתם מפנטזים על הדרך האחרת
(והדרך האחרת היא הדרך שבחרת בה בפועל, כן?)

אז מה השורה התחתונה?

שזה לא באמת משנה באיזו דרך אנחנו בוחרים ללכת.
הרבה יותר חשוב זה איך אנחנו הולכים בה.
אם אנחנו מתרכזים במכשולים ומפנטזים על הדרך השנייה, אנחנו כנראה נסבול.
אם נאמר לעצמנו שבחרנו נכון ונתרכז בדברים הטובים שאנחנו מוצאים בדרך – אנחנו נהנה ממנה ולא נתחרט.

העובדה שמתעוררים קשיים לא מרמזת שבחרנו לא נכון.
ממש לא. מה שזה אומר בסך הכל זה שאנחנו צריכים להתמודד.

כי בכל דרך יהיו גם קשיים וגם דברים מדהימים.
השאלה היא רק במה נבחר להתרכז.

ומילה קצת שונה לסיום,
כן, בערך חצי שנה שלא כתבתי. הייתי קצת “עסוק”.
אתם תראו את התוצאה של זה בקרוב:
סדרת סרטוני וידאו.
וגם סדנא חדשה שמתבשלת. יש למה לחכות.
ועד אז,
חג שבועות שמח, ותחליטו להצליח,
אורי.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

עקבו אחרי כאן
Please reload

חיפוש לפי נושא
Please reload

ארכיון פוסטים
  • youtube - אורי יהלום
  • Facebook אורי יהלום

 054-2443405 :טלפון

uri@simplydecide.co.il :אימייל

© כל הזכויות שמורות לאורי יהלום 2018  תנאי שימוש באתר   מדיניות פרטיות

  • YouTube - אורי יהלום
  • אורי יהלום בפייסבוק