איך עוצרים מפגע בודד?
ראשית, נראה כי אינתיפאדת הסכינים נמצאת בימים אלו בדעיכה וטוב שכך.
ללא קשר, בפוסט קודם פירטתי על הנגישות שמקלה על החלטה שהתקבלה (לבצע פיגוע) לצאת אל הפועל. בפוסט זה אני מעוניין לסקור את מערכת השיקולים שמניעה את המפגע הבודד וגורמת לו לצאת ולבצע פיגוע. או, במילים אחרות, מה המוטיבציה שלו לצאת לפיגוע? ולמה ההרתעה הנוכחית לא עובדת?
לפני מספר חודשים פרסמתי מאמר המתאר את הפחד, ואת השפעתו על קבלת ההחלטות שלנו. המסקנה העיקרית שעלתה במאמר היא שהפחד מאיבוד מקומי במארג החברתי משתווה, ולפעמים אף גדול יותר מהפחד מפני מוות.
הרבה פעמים אנחנו שואלים את עצמנו, איך זה שאנשים מוכנים להקריב את עצמם. אם הקרבה עצמית לטובת משפחה או חברים קרובים עוד מובנת איכשהו, מדוע אנשים מוכנים למות למען אידיאל או למען מטרה שהם מאמינים בה? התשובה לכך נעוצה במסקנה הכתובה בפסקה מעל: הם משדרגים את עצמם משמעותית מבחינת המיקום שלהם במארג החברתי. זה לא שאנשים מחפשים איך למות, אבל אם הם בקונפליקט של מוות מול פגיעה מהותית במה שהם מאמינים בו, המסקנה לא בהכרח תהיה לבחור בחיים. הרבה פעמים דווקא להיפך.
כפי שנסקר במאמר על הפחד, לאדם יכולת חשיבה מופשטת. הוא מסוגל לדמיין את עולמו גם לאחר מותו. ואז, אם אחרי מותו, יהללו אותו, ישירו עליו שירים ויכתבו עליו אגדות, הרי שהוא זכה לחיי נצח. מבחינת מערכת השיקולים בבואו לקבל החלטה, לחלק זה יש משקל נגד משמעותי לעובדה שהוא עלול למות.
עכשיו קחו אדם הנמצא מבחינה חברתית בשפל המדרגה. אדם כזה סובל. מבחינתו, לחייו יש מעט מאד ערך. יציאה למבצע הנתפס על ידו כהירואי עושה עבורו שירות כפול: הדבר הראשון הוא שהיציאה ל”מבצע” מסיימת את הסבל – משהו הקרוב להתאבדות. והדבר השני, שהיא משדרגת אותו בצורה חסרת פרופורציה במדרג החברתי. מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. והוא אפילו לא צריך לעשות דבר “רק” לשלוף סכין במקום “הנכון”.
יש הרבה אמירות בחברה שלנו בסגנון: “מחבל שיוצא לפיגוע צריך לדעת שהוא לא יוותר בחיים.”
שימו רגע את הדיון המוסרי בצד. הוא לא רלוונטי לדיון הנוכחי. המטרה העיקרית של ביטוי כזה היא הרתעה. ובכן, חלק משמעותי של המחבלים יוצאים לבצע פיגוע על מנת שלא לצאת ממנו בחיים, אמירה כזאת, לא רק שאין לה השפעה הרתעתית על המחבל, אלא שהיא במידה מסויימת אף משרתת את מטרתו.
אם אנחנו רוצים ליצור הרתעה אפקטיבית, עלינו להשפיע החלק הדומיננטי במערכת השיקולים של המחבל. כאמור, מוות הוא תוצאה מתבקשת ולכן איום במוות לא משפיע כלל. השפעה על המדרג החברתי של המחבל תיצור הרתעה אפקטיבית בהרבה.
אז מה לעשות? למצוא את העבירות החריפות ביותר באיסלם, כאלו שגורמות למוסלמים לבוז למי שביצע אותם, ולמצוא דרך להצמיד אותן למי שיוצא לפיגוע, כך שיובן כי היציאה לפיגוע היא תוצאה של אותה עבירה.
כך, המחבל יזכה לבוז במקום לתהילה, ולא ייראה על ידי עמו כגיבור אלא כעלוב.
לדעתי, דרך פעולה זו, אם תתבצע בצורה נכונה, תעצור את הפיגועים לחלוטין.
EndFragment
