054-2443405 :טלפון

uri@simplydecide.co.il :אימייל

© כל הזכויות שמורות לאורי יהלום 2018  תנאי שימוש באתר   מדיניות פרטיות

  • YouTube - אורי יהלום
  • אורי יהלום בפייסבוק

September 25, 2017

Please reload

פוסטים אחרונים

איך להפסיק להתלבט לפני החלטה

 

השבוע נפל לי האסימון.

 

למה אנשים מתלבטים לפני החלטה, ואיך אפשר לעזור להם עם זה.

זה לא מכסה את כל המקרים, אבל בוודאי את רובם.

 

הפוסט יצא קצת ארוך, אבל לטעמי שווה את הזמן שתשקיעו בו.

 

 

אז ככה:

 

ההתלבטות הקשה פוגשת אותנו בדרך-כלל כשאנחנו נמצאים בשלב 3.
כלומר, מתמקדים במחיר של כל אחת מהאפשרויות. וככל שהמחיר גדול יותר, או מספר האפשרויות גדול יותר, כך קשה לנו יותר לקבל החלטה.

בנקודה זו אני רוצה לחדד משהו שכתבתי עליו לא מזמן, אבל כנראה לא בצורה נחרצת.
יש הבדל גדול מאד בין סוגי המחיר של האפשרויות, ולכן גם בדרך בה אנחנו מתייחסים לדילמה.
בואו נבחן את שני המקרים:

 

במקרה הראשון, קיימות דילמות בהן אנחנו נאלצים לבחור בין שתי אפשרויות גרועות.
כלומר, לכל אפשרות יש מחיר ישיר.
לדוגמא, למי שנוסע כל יום ברכבת מחיפה לעבודה בתל-אביב, והיום יש "עבודות תחזוקה". יש אפשרות לנסוע ברכב פרטי שעות בפקקים, או באוטובוס – גם פקקים וגם ללא הנוחות האישית. לכל אפשרות יש מחיר ישיר (משמעותי) שאותו משלמים כאשר בוחרים בה.

 

במקרה השני קיימות דילמות בהן אנחנו נאלצים לבחור בין שתי אפשרויות טובות.
ואז, המחיר של הבחירה הוא לא המחיר הישיר, אלא ההחמצה של האפשרות בה לא בחרנו.
לדוגמא אם הצלחנו לפנות ערב אחד ליציאה ויש שני סרטים שאנחנו מאד רוצים לראות, בדרך-כלל אין לנו אפשרות לראות את שניהם, ועלינו לוותר על אחד. במקרה כזה, המחיר של הבחירה בסרט, הוא לא המחיר הישיר שלו (כמה שהסרט עולה), אלא ההחמצה של הסרט השני.

 

מי שקרא את הספר שלי, או ששמע אותי מרצה יודע שהמקרה השני הוא בדיוק הזמן לעבור לשלב 4, אבל לא בזה אני רוצה לעסוק היום. כרגע, אני מעוניין לחדד את דרך הפעולה השונה שכדאי לנו לנקוט, בהתאם לסוג המחיר.

 

כאשר הדילמה היא מהסוג של מחיר ישיר (שתי אפשרויות גרועות), כדאי לנו להמשיך ולהתלבט, ולמעשה לחפש עוד פתרונות. בשלב כלשהו כנראה, לא תהיה לנו ברירה ונאלץ להחליט, אבל כדאי שאת ההחלטה נקבל ברגע האחרון. למה? כי האפשרויות גרועות, ואם נמשיך להתלבט ולחפש פיתרון אחר, אולי נמצא פיתרון שהוא פחות גרוע ממה שכבר יש לנו (למשל, בדוגמא שלנו, לישון אצל חבר בת"א במקום לחזור לחיפה).

 

כאשר הדילמה היא מהסוג של מחיר ההחמצה (שתי אפשרויות טובות), כדאי לנו להפסיק להתלבט ובעיקר – לצמצם את מרחב האפשרויות העומד לרשותנו. למה? כי האפשרויות טובות. אין צורך לחפש משהו יותר טוב. זה רק יבלבל אותו יותר, בחזקת כל המוסיף גורע. לדוגמא, אם חבר יקנה לנו כרטיסים לאחד מהסרטים, או שנגלה שלאחד מהסרטים אזלו הכרטיסים, זה יעזור לנו. חשוב, זה לא בהכרח יקהה את מחיר ההחמצה, אבל זה יעזור לנו לקבל החלטה!

 

את כל מה שכתבתי עד לשלב זה, כבר כתבתי בעבר. אז בואו ונחזור לאסימון שנפל לי השבוע.
כשאנחנו עומדים בפני דילמה עם מחיר ישיר, אנחנו כמעט ולא קוראים להתלבטות שלנו "התלבטות" אלא "מערכת שיקולים יסודית", "ניתוח המצב לעומק" ושאר ביטויים שמתארים חיפוש אחר פיתרון. מה שאני מנסה לומר זה, שההתלבטות מוצדקת מבחינת תהליך קבלת ההחלטות, ולכן אנחנו לא מכנים אותה במילה "התלבטות" שלה קונוטציה "הססנית". ובכך, אנחנו למעשה צודקים, כי ההתלבטות במצב כזה היא נכונה ובמקום.

 

לעומת זאת, ולצערי אצל חלק מהאנשים – זהו רוב המקרים, אנחנו נוטים להתלבט, בעיקר בדילמות בהן סוג המחיר הוא החמצה. כלומר, אנחנו מתלבטים במקום בו אנחנו צריכים לצמצם לעצמנו את מרחב האפשרויות!

תראו, אני לא אומר שצריך לחתוך מיד. אפשר לעשות בירור קצר ולראות אם חייבים באמת לבחור רק באחת מהאפשרויות. אולי ניתן לראות את שני הסרטים באותו הערב? אבל בואו נודה, זה כמעט ולא קורה. בדרך-כלל, נבין את התמונה המדויקת לאחר שתיים שלוש דקות. ומרגע זה, מה המשמעות של ההתלבטות?
המשמעות היא שאנחנו מחפשים פיתרון כלשהו, איזושהי דרך שלישית, שתקהה את הכאב של מחיר ההחמצה. אבל רגע... לא אמרנו שאם המחיר הוא החמצה אנחנו צריכים לצמצם את מרחב האפשרויות?
אז זהו. בדיוק! כי אין דרך שלישית או כל פיתרון אחר. מה שיש אלו הן שתי האפשרויות הקיימות. ואם נמצא משהו נוסף, רק יהיה לנו יותר קשה ומסובך להחליט. מה שצריך זה להבין שאלו האפשרויות, ולהשלים עם כך שנאלץ לוותר על אחת מהן, ולבחור בשנייה.

 

ואם הצלחתי לבלבל אתכם בפסקה האחרונה, הנה הרעיון במילים אחרות:
הבעיה העיקרית של מי נוטה להתלבט לפני החלטה היא ברוב המקרים, שימוש בטכניקת קבלת ההחלטות שאינה מתאימה לדילמה: ניסיון להגדיל את מרחב האפשרויות בדילמה בה סוג המחיר הוא החמצה. בדיוק הפוך ממה שצריך לעשות – לצמצם את מספר האפשרויות שעל הפרק.

 

אז מה השורה התחתונה?

הנה מה שאני ממליץ לעשות: במידה ובפניכם דילמה שגורמת לכם להתלבטות, כדאי לברר מה סוג המחיר של הדילמה:
אם הוא מחיר ישיר, אני ממליץ להמשיך להתלבט ולחפש בזמן הזה עוד פיתרונות ואפשרויות.
ואם הוא מחיר ההחמצה, קודם כל, צריך להפסיק מיד לחפש "משהו אחר". ואז, אני מציע לוותר על שתי האפשרויות לגמרי. ואחרי שעשינו זאת, לשאול: עכשיו כשאין לנו אף אפשרות, איזו מבין האפשרויות נרצה שכן תהיה, ובה לבחור.

 

דרך אגב, אם יצא לכם לשמוע על ג'אנט אטווד ומבחן התשוקה שלה. היא משתמשת בעיקרון שתיארתי (בצורה מעט שונה) על מנת לתעדף את התשוקות. אבל על כך בפוסט אחר.

 

אתם מוזמנים להגיב בהמשך איך והאם הטיפ לצמצום ההתלבטויות עובד לכם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

עקבו אחרי כאן
Please reload

חיפוש לפי נושא
Please reload

ארכיון פוסטים
  • youtube - אורי יהלום
  • Facebook אורי יהלום