הפוסט הזה מסכם את כהונתו האחרונה של נתניהו מזווית הראייה של קבלת החלטות. בתוך כך, הפוסט עוסק בתהליך קבלת ההחלטות ולא בתוכן. במילים אחרות, הפוסט עוסק בדרך בה נתניהו קיבל החלטות, ולא בדעתו הפוליטית. לכן, ניתן לקרוא פוסט זה ללא קשר לעמדה פוליטית. אפתח בתיאור קצר של מנגנון קבלת ההחלטות של נתניהו, ואראה איך הוא בא לידי מימוש בשלושה היבטים: בטחוני, מדיני וניהול שוטף. הדרך בה נתניהו קיבל החלטות באופן גורף במהלך כהונתו זו, הייתה על פי מחיר ההפסד. כלומר, שלב 3. זאת בעוד שניסיון החיים

במקרים רבים בחיים, המשחק אינו “סכום אפס”, כך שכולם יכולים להרוויח. אבל יש מקרים בהם המנצח לוקח הכל ואת המקום השני אף אחד לא זוכר. הבחירות המתרגשות עלינו הן רק אחת מהדוגמאות לכך. כשעיקרון זה בראשנו, בואו ננסה לדמיין את המצב הבא: אתם משתתפים בתחרות שייט, וכרגע ממוקמים במקום השני. לפניכם השיוט האחרון ועליכם להחליט על הטקטיקה: בתחרות שייט, כל שיוט מזכה אתכם בנקודות. אם אתם מפגרים במספר נקודות אחרי המוביל בתחרות, גם אם תזכו בשיוט האחרון, אבל המוביל יסיים שני, שלישי או אפילו רביעי,