אפשר להבין את נתניהו שקיבל החלטה להילחם בהסכם עם איראן בכל הכוח העומד לראשותו. סה”כ מדובר בהסכם שהוא רע מאד לישראל. והרי מבחינת קבלת החלטות, כאשר קיים “משהו” – ההסכם, במקרה שלנו – שהוא רע מאד לישראל, הדבר הנכון לעשות הוא להילחם בו בכל הכוח. נכון? ובכן… איך לומר זאת… ממש לא נכון. לפחות לא בכל הקשור לקבלת החלטות. אפשר לנסח זאת במשפט אחד: אנחנו מנסים לנצח בקרב אחד שכבר הפסדנו בו, במקום להפנות את המאמץ והמשאבים לניצחון במערכה. וכדי לא להשאיר את הדיון ברמת הקלישאה, אסביר במה מדובר

פרופ’ דן אריאלי טוען שבימים כתיקונם אנחנו נמנעים מלרמות כי אנחנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו. אבל... אם אנחנו יכולים לרמות “רק קצת” ועדיין להיות שלמים עם עצמנו, אזי יש סיכוי לא רע שנעשה את זה. לדוגמא: שימוש במכונת הצילום במשרד לצרכים פרטיים. מבחינת החוק היבש, מדובר בגניבה ממש. אבל אף אחד לא באמת רואה את זה ככה. אם זה המצב, ממשיך אריאלי, כדי לעזור לעצמנו לקבל החלטה נכונה, כל שנדרש זה “משהו קטן” שיגרום לנו אי נוחות בזמן שאנחנו מרמים. לדוגמא, פוסטר עם זוג עיניים התלוי מעל מכונת הצ