באופן כללי במשא ומתן מתקיים מתח בין הרצון לסגור עסקה, לבין הצורך להתפשר כדי להגיע להסכמה עם הצד השני. בהנחה שהמשא ומתן שקול (כפי שקורה ברוב המוחלט של המקרים), כלומר שאין צד שידו על העליונה, ושאף אחד לא מרמה או עושק את הצד השני – משא ומתן דומה להחלטה העומדת על הפרק: יש רווח בסגירת עסקה, שהרי אחרת לא היה מתקיים מו”מ, ויש מחיר שצריך לשלם – הפשרה הנדרשת כדי להגיע להסכמה. בניגוד להחלטה “רגילה”, במשא ומתן ישנה אינטראקציה דינאמית עם הצד השני, אבל העיקרון זהה פחות או יותר. כמו בהחלטה