ההחלטה של מופז
ישנו הבדל “קטן” בין דרך קבלת ההחלטות של אריאל שרון – מייסד מפלגת קדימה, לבין שאול מופז – האדם שכנראה הביא את המפלגה אל קיצה. לא מדובר בתוכן ההחלטות אלא בדרך בה הן מתקבלות. הדרך – ולא התוכן – קובעת איך האדם המחליט ייתפס בעיני הציבור: כמנהיג או כעסקן אפור.
תזכורת קצרה, כפי שמפורט בספר פשוט להחליט: ראשית על האדם להחליט האם לקבל החלטה או לדחותה. במידה והחליט לקבל החלטה, ברוב המקרים ההחלטה הנדרשת מתבלטת בצורה ברורה כך שאין דילמה אמיתית. במידה ואין אפשרות בולטת, אזי האדם מחליט על פי מחיר ההפסד של האפשרות שלא נבחרה.
חשוב להבין כי סדר זה הינו טבעי ומתקיים אצל כל אחד ואחת מאיתנו ללא תשומת לב מיוחדת. מי שאינו משקלל את מחיר ההפסד בבואו לקבל החלטה משול למהמר חסר אחריות. כאשר קיים הפסד משמעותי באחת מהאפשרויות, סביר להניח שנבחר באפשרות השנייה (או שנשתמש במערכת מורכבת של ניהול סיכונים שלא תפורט כאן).
בנקודה זו מסתיים החלק המשותף למרבית האנשים. ישנם מצבים רבים בהם בשתי האפשרויות קיים הפסד משמעותי, והשאלה היא: איך האדם מקבל החלטה במקרה זה? התשובה היא שישנן לכך שתי דרכים:
הראשונה היא התמקדות בהפסד. הרעיון הוא לבחור בהפסד המינימאלי.
האפשרויות שעמדו בפני מופז לא כללו רווח אלא רק הפסד. מצד אחד האפשרות לעמוד בראש מפלגה הולכת ומתכווצת למספר מנדטים המגרד מלמעלה את אחוז החסימה. מצד שני כניסה לממשלה שתאדה את קדימה אל הליכוד. מופז בחר באפשרות שלדעתו ההפסד בה יהיה מינימאלי: קדימה תתאדה, אך הוא יישאר בעמדה של השפעה כלשהי.
יש שיאמרו כי יש כאן רווח – בדיוק הרווח הזה. חשיבה כזאת הינה טעות, וההבדל העיקרי בין מנהיג לפוליטיקאי אפור נעוץ בדיוק בעיקרון הזה. אם מופז היה רוצה להיות בכיר בליכוד הוא היה מתפקד לליכוד. הוא רצה להיות ראש מפלגת קדימה, והסיבה היחידה לכניסתו לממשלה הייתה ההערכה כי קדימה הולכת ומתמוססת. כלומר, מה שהניע אותו לקבל את ההחלטה היה ההפסד הגדול יותר באפשרות שלא נבחרה – להישאר ראש מפלגת קדימה המכווצת מחוץ לממשלה.
זאת המשמעות של בחירה על פי מחיר ההפסד.
לחילופין, האפשרות השנייה דוגלת בהתמקדות ברווח. הרי בכל מקרה נפסיד – לא משנה מה נחליט, אז למה להקדיש מחשבה להפסד. עדיף להתמקד ברווח.
קיימת ביקורת רבה על אריאל שרון ועל החלטותיו, אך אין וויכוח על דרך קבלת ההחלטות שלו. בשתי החלטות שלו: הקמת מפלגת קדימה וההתנתקות, הוא קיבל החלטה כשהוא מתמקד במה שירוויח ולא במה שיפסיד.
חשוב: אני לא נכנס לתוכן ההחלטה. אם ניקח את ההתנתקות לדוגמא: יש כאלו הרואים בה את הדבר הנכון לישראל באותו הזמן, ויש הרואים בה אסון. שתי הדעות אינן רלוונטיות לדיון הנוכחי. מה שחשוב הוא ששרון בחר לבצע את ההתנתקות כי הוא האמין שזה הדבר הנכון לעשות. הוא לא בחר בהתנתקות בגלל מחיר ההפסד של ההחלטה ההפוכה. הוא התמקד ברווח. וכך גם הייתה החלטתו בפיצול קדימה מהליכוד.
כאשר מקבלים החלטות על ידי התמקדות ברווח עדיין יש מחיר לשלם. כזכור, בשתי האפשרויות קיים הפסד. את ההפסד הזה צריך לשלם כדי לקבל את הרווח של ההחלטה. מי שנכון לשלם את המחיר של החלטתו נתפס כמנהיג.
קבלת ההחלטות על ידי התמקדות ברווח (כאשר הוא משלם את המחיר הכרוך בכך) היא הסיבה, שאריאל שרון נתפס בציבור כמנהיג עם כל הביקורת שנמתחה עליו.
ומצד שני, מאחר ומופז התמקד בהחלטתו בהפסד, הוא נתפס בציבור כפוליטיקאי אפור.
חשוב לי להדגיש כי אני לא שופט את מופז. קטונתי. רק מציין שההחלטה שקיבל עומדת ביחס הפוך למה שהוא רוצה לשדר. אם אתה רוצה למצב את עצמך כאלטרנטיבה לראש הממשלה, כלומר כמנהיג, עליך לקבל החלטות כמנהיג. לחשוב מה הרווח המתקבל מההחלטה ולא באיזו אפשרות תפסיד פחות.
