מה זאת החלטה נכונה?
הרבה אנשים שואלים אותי בהזדמנויות שונות: מה זאת החלטה נכונה?
האמת שזאת שאלה ממש במקום, כי השאלה הבאה אחריה (או לפניה) היא: איך אני יודע שקיבלתי את ההחלטה הנכונה?
אם נניח לרגע לשאלה השנייה ונתמקד בראשונה, נדמה שזאת שאלת מפתח. החשיבות של תשובה מדויקת כפולה: היא גם מאפשרת לנו להפסיק את ההתלבטות לפני קבלת ההחלטה, וגם מונעת רגשות חרטה אחריה.
הדרך אל התשובה, ארוכה ומעט פתלתלה. בואו ננסה להבין למה:
כשאני שואל אנשים מה זאת החלטה נכונה אני מקבל, פחות או יותר, את התשובה הבאה: החלטה נכונה זאת החלטה שמביאה לתוצאה "לטובתי" או שעולה בקנה אחד עם הרצונות ו/או האינטרסים שלי.
יש מידה מסוימת של היגיון בחשיבה כזאת, אך היא מתעלמת מנקודה אחת חשובה: במקרים רבים התוצאה אינה תלויה בי. ועדיין לא ניתן לומר שקיבלתי החלטה שגויה.
למה? כי בעת שאני מקבל החלטה, הרבה דברים אני לא יודע, ויש דברים שאינם תלויים בי.
לדוגמא:
הייתי צריך לבחור בין שני ספקים בעבודה. ספק אחד התבלט לחיוב על פני השני, וגם קיבל המלצות רבות, ולכן בחרתי בו. לאחר תחילת העבודה עם ספק זה, הספק גייס לעבודה (אצלו, פנימית) מישהו שנראה לו מתאים, אך התברר בהמשך כנוכל, וגרם נזק משמעותי לספק עצמו, ובאופן עקיף גם לי. אם הייתי בוחר בספק השני, לא היה נגרם לי נזק. האם במקרה כזה ניתן לומר שקיבלתי החלטה לא נכונה? אני לא בטוח כלל.
אוקיי, אז אולי הגישה הבאה היא הנכונה: אם נאסוף את כל המידע שאנחנו יכולים, ננתח אותו בצורה יסודית ו"נייצר" ממנו החלטה, היא חייבת להיות נכונה. גם אם לא תוביל להחלטה "טובה" עבורי, הרי שקיבלתי את ההחלטה המיטבית שניתן היה לקבל בהתחשב במצב.
אבל גישה כזאת מתעלמת ממצבו של מקבל ההחלטה. ובמיוחד ממצבו הרגשי שעלול להשפיע בצורה משמעותית על כל התהליך.
לדוגמא:
האם מישהו שעבר פרידה כואבת מבת זוג (או לחילופין, קיבל הצעה מפורשת מבת זוג פוטנציאלית), יכול לנתח הגיונית מה נכון לעשות? הסיכוי שיפעל בדרך זו, נמוך למדי. אני לא טוען שההחלטה שיקבל תהיה בהכרח שגויה, אלא רק, שניתוח הגיוני ומסודר לא יתרום לו רבות במצב כזה.
אז אם המדד שאנחנו מחפשים ל"נכונות ההחלטה" אינו תלוי בתוצאה, ובמידה מסוימת גם לא בהכרח תלוי בתהליך. מה הפתרון? מה המדד הנכון?
מה דעתכם על המשפט הבא: זה לא משנה מה נחליט, מה שחשוב זה שנרגיש שקיבלנו החלטה נכונה.
אני מניח שבמבט ראשון המשפט יראה לכם רדוד או מעגלי. אפילו ילדותי. זה בסדר. אני מבטיח לכם, שככל שתחפרו בו יותר, הוא ילך ויהפוך להגיוני ומשמעותי. אבל המשפט לעיל אינו הגדרה של החלטה נכונה, אלא רק רמז למדד אותו אנחנו מחפשים.
במילים אחרות, המדד שאנחנו מחפשים צריך להיות סוביקטיבי, ולא אוביקטיבי!
וכאן עולה השאלה: איך לכל הרוחות ניתן למצוא מדד סובייקטיבי? זה נראה כסתירה מובנית.
הדרך למדד סובייקטיבי מחייבת פרספקטיבה. ובמקרה שלנו פרספקטיבה של זמן. המדד הסובייקטיבי מסתמך על הניסיון שלנו, ועל היכולת שלנו ללמוד מטעויות שעשינו ולהשתפר. או, במילים קצת יותר פשוטות: החלטה נכונה היא החלטה שהייתי מקבל אותה שנית.
שימו לב כי ההגדרה עדיין לא מלאה. אם נתייחס אליה כלשונה, ונחזור לדוגמא של בחירת ספק בעבודה, אזי בדיעבד לא היינו בוחרים באותו הספק. אבל בחירה כזאת היא יותר חוכמה בדיעבד מאשר קבלת החלטות נכונה. משהו כנראה חסר.
ובכן, כדי לדייק חייבים להתייחס למה שידענו בזמן שקיבלנו את ההחלטה, אחרת זאת באמת חוכמת הבדיעבד.
המשפט המדויק יהיה אם כן:
"החלטה נכונה היא החלטה שבעתיד, בראייה לאחור, עם כל מה שאני יודע בעתיד, הייתי מקבל בעבר את אותה ההחלטה בהסתמך על הידע שהיה לי אז"
הניסוח קצת מסורבל, כי אני חייב להתחשב בשני הזמנים, אבל הרעיון פשוט. אתם מוזמנים לקרוא אותו מספר פעמים, ואז להחיל אותו על החלטות שקיבלתם.
אשמח לשמוע מה דעתכם.
אורי.
